הדברים שאתם חייבים לדעת כדי להימנע מהשמנה בתקופת הקורונה

בפוסט זה אמנע מלהתייחס להיערכות תזונתית בתקופה הזו כמו כמה ארוחות כדאי לאכול, מה כדאי שיהיה במקרר וכולי... לשם כך יש אינספור פוסטים ומידע ברשת.

בפוסט זה ארצה לתת מספר כלים פרקטיים כיצד להתמודד עם אכילה רגשית בתקופה הלחוצה הזו, שיעזרו לנו להרגיע את עצמנו, וכתוצאה מכך את האכילה. כמובן, שאלו כלים שניתן להשתמש בהם בכל זמן לחוץ אחר, אך הם כן מתייחסים גם למאפיינים הייחודיים של הזמן הזה.

מהם המאפיינים המיוחדים של התקופה הזו?

אנחנו סגורים בבית, לחוצים, משועממים לעיתים קרובות, והבית שלנו מלא במצבורי קניות שחלקם לא מתאימים לתזונה הרגילה היום-יומית שלנו.

אני בטוחה שאם אתם קוראים את הפוסט הזה, חשוב לכם לדעת כיצד להתמודד עם התקופה החדשה הזו שברור לנו שתישאר כאן לא מעט זמן.

המסר העיקרי שלי בפוסט זה יהיה החשיבות של החיבור לרגש.

אז רגע לפני שנצלול לכלים עצמם, בואו נבין מה זו אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא כזו שמתקיימת לא מתוך רעב או קשב לגוף. זה כל אותן תחושות של "בא לי משהו", או ש"חייבים מתוק", האכילה הלא מאורגנת שמתקיימת מול החדשות... חשוב לדעת כי אכילה רגשית היא דבר נורמלי כלל אנושי, ולכן אין טעם להאשים את עצמנו כאשר היא מתקיימת. יש אנשים החווים אותה בעוצמה גדולה יותר או נמוכה יותר, אבל היא בהחלט גורפת, והיא נובעת מהצורך שלנו לאכול ולהצטייד במאגרים לקראת הלא נודע (פעולה אבולוציונית קדומה).

בימי הקורונה אנחנו מוצפים ברגשות לא נעימים ואף קשים - בדידות, חוסר וודאות, דאגה לשלום הקרובים אלינו, תחושת סוף העולם - אפוקליפסה סביבנו. האכילה הרגשית היא כלי להתמודדות עם רגשות לא נעימים שצפים. מעין "כלי אלחוש" של רגשות כאלה, והיא כלי אלחוש מוצלח וזמין מאוד! לכן אנחנו משתמשים בו באופן תדיר.

אספתי כמה כלים להתמודדות עם הרגשות השליליים, ומכאן עם האכילה הרגשית שנועדה לאלחש אותם:

1. כבו את החדשות שברקע כל הזמן:

רובנו צמודים לחדשות ומתעדכנים כמעט כל רגע במספר החולים שיש, והאם יש הנחיות חדשות. העניין הוא, שהשפה החדשותית מעבירה לנו את האירועים בצורה מלחיצה ומעמיסה מאוד ומגבירה בנו חרדה. למה הכוונה? כותרות כמו "משבר כלכלי", "ישראל בהסגר" - מעודדים לחץ ודריכות. כמובן שיש אפשרות לשימוש במונחים ניטרליים יותר בהעברת אותו המסר בדיוק. דמיינו למשל את אותו התוכן, אך תחת כותרות כמו "אתגר כלכלי", או "הגבלות התנועה החדשות" - אלו כותרות רגועות יותר, אך גם פחות מושכות את עיני הצופים...

כלומר, אנחנו צריכים לשים לב במה אנחנו מזינים את הנפש שלנו, ולא רק את הגוף. כדי להרגיע את האכילה, כדאי לבחור במה אנחנו מזינים את הנפש כדי שהרגשות השליליים לא יעלו כל כך חזק. הרגעת הנפש בדרך זו יכולה לסייע לנו לבחור להשתמש פחות באכילה כדי להרגיע את עצמנו.

ותוך כדי שתמננו את צריכת החדשות (בטלויזיה, ברשתות החברתיות) - שימו לב להזין את הנפש בתוכן המעודד רגשות חיוביים - שיחות עם חברים טובים, מוסיקה, פעילות גופנית - כל אחד ומה שטוב לו.

2. התמקדו במה שטוב:

האנרגיה שלנו זורמת לאן שאנחנו מפנים את תשומת הלב. זה קצת מתקשר לכלי הראשון, ואם נהיה כל הזמן בפוקוס על החדשות, האנרגיה שלנו תהיה כל הזמן דרוכה וחרדה. לעומת זאת, אם נתמקד בהזדמנויות האדירות שיש לתקופה הזו להציע לנו, האנרגיה שלנו תהיה לכיוון של עשייה וצמיחה. זו צריכה להיות הפניית תשומת לב אקטיבית ממש, מכיוון שסביבנו יש המון הסחות דעת שליליות שיודעות למשוך את תשומת הלב שלנו. השקט שמסביב, המשפחה, היכולת לסיים פעולות שתמיד רציתם, להשקיע בבית - עשייה כזו יכולה להוריד את מפלס החרדה ומכאן להפחית אכילה עודפת שמטרתה להרגיע אותנו.

3. בחרו לעשות, לפעול, בדברים שעושים לכם טוב:

שימו לב שהלו"ז שלכם מכיל דברים שמזינים את הנפש שלכם בטוב.

קומו בבוקר והתלבשו - אל תישארו כל היום בפיג'מה גם אם שגרת העבודה שלכם נקטעה. סדרו לעצמם לו"ז יומי/ שבועי, הכולל את הארוחות שלכם והפעילות הגופנית שתבצעו. זכרו, כעת אין לו"ז חיצוני שקובע לכם מתי כל זה יקרה, אתם ממש אדונים לעצמכם!

4. מיינדפולנס:

תרגול מדיטטיבי של חוויית ה"כאן ועכשיו". הרציונאל הוא שכאשר אנחנו חרדים או במצב של חוסר וודאות, אנחנו בראש שלנו נמצאים בדברים שקרו לנו בעבר או בחשש שלו מפני דברים שיקרו בעתיד. למשל, כאשר אנחנו בחשיבה על כמה היה כיף כשיכולנו ללכת להתאמן בחדר הכושר או בפארק - תשומת הלב לשם מורידה אותנו ומדכדכת.

מכירים את הסיפור על הזקן החכם והזונה?

מורה סיני זקן ותלמידו מגיעים לנהר, ורואים זונה עומדת בסמוך. הזונה מבקשת שהם יעזרו לה לעבור את הנהר. השניים מהססים, ולבסוף המורה לוקח אותה ומעביר אותה את הנהר. התלמיד נותר בהלם, שותק, מתלבט אם לומר משהו, עד שלבסוף אמר למורה - 'איך יכולת לקחת את הזונה הטמאה הזו על הגב שלך?' המורה השיב לו: 'אני השארתי אותה ליד הנהר, אתה עדיין סוחב אותה על הגב שלך'.

הנמשל הוא שלעיתים התרפקות על העבר מזיקה לנו, ואם היא מפריעה לנו להתמקד בטוב, כדאי שנתרגל להתמקד בטוב שיש לנו עכשיו.

גם החשש מפני העתיד מזין אותנו ברגשות שליליים וחרדתיים. הצפייה הארוכה בחדשות מעלה בנו מחשבות על מה יהיה גורלנו. אך התמקדות בהווה, כפי שהמיינדפולנס מסייע לנו לעשות, מורידה את סף החרדה. מפני שכעת, ממש בזה הרגע, אנחנו לא רעבים לאוכל, בריאים (או לפחות לא מתים :) ), ויחסית מסודרים. ברגע הזה אנחנו בשליטה, יודעים מה קורה עם עצמנו, וזה מקל על חוסר הוודאות. מכאן, יתכן וגם האכילה תירגע, לא תצטרך להשקיט את חוסר הוודאות שעולה כאשר חושבים על העתיד הלא נודע.

5. תזמון אכילה ושינה:

מחקרים מצביעים על החשיבות שבתזמון קבוע של שעות השינה שלנו וזמני הארוחות. זאת מפני שכאשר אנחנו שומרים על שגרה קבועה יחסית, יש סנכרון של שעונים ביולוגיים פנימיים בגוף שלנו האחראיים על הפרשת ההורמונים בגוף. להורמונים השונים יש השפעות משמעויות על תחושות הרעב-שבוע, עייפות-עירנות, חיוניות-תשישות.

אז למרות שבירת השגרה בתקופה זו, ניהול של שגרה קבועה חדשה - הן בשינה והן באכילה, תאפשר לגוף להסתגל, ובכך, תאפשר לנו שגרה צפויה ללא "נפילות" ורגשות אשם.

למרות השינויים הרבים - עבדו עם לוח זמנים:

שבצו בו - זמני ארוחות (ואפילו - מה תבשלו לקראת זמנים אלו!), פעילויות מהנות עבורכם (צפייה בסרט/ סדרה, הקשבה לפודקאסט, למידה של משהו חדש), פעילות ספורטיבית (כל יום!).

לסיכום,

נכון, אנחנו זזים פחות ולכן צריכים לשנות את אופן האכילה שלנו על מנת לא לעלות במשקל.

העניין הוא שהתעסקות פשטנית בצמצום קלורי על ידי מתכונים דלי קלוריות או נשנושי ירקות בין לבין לא מטפל בבעיה שרבים מאיתנו חווים בימים אלו - הנעה רגשית שלילית לכיוון של אכילת יתר.

אז בחרו לכם איזה כלי או שניים, ונסו אותם. בדקו האם הרגיעה מאפשרת לכם שליטה נוחה יותר באכילה שלכם, ולכן שביעות רצון מההתמודדות והשליטה שלכם בתקופה זו במשקל שלכם.

שנהיה בריאים!