איך להפסיק לאכול ת'לב? על אכילה רגשית ודרכי פעולה

https://bit.ly/2yGUptSאכילה רגשית - מה זה בכלל? ואיך מתמודדים?

כדיאטנית קלינית אני פוגשת בקליניקה באופן יום-יומי אנשים המתמודדים עם אכילה רגשית. הרבה פעמים מקשרים אכילה כזו לבחורה הזו בסרטים שהחבר זורק אותה והיא בוכה עם דלי של גלידה מול הטלוויזיה. אבל בעצם, המציאות מראה שיש קשת רחבה של אנשים המתמודדים עם אכילה רגשית = אכילה המונעת מרגש.

זהו דפוס אכילה שלא מוגבל למגדר מסוים, גיל או סיטואציה. מלבד לעצב, אפשר די בקלות לקשר אכילה רגשית לשעמום, לחץ, או למצבים בהם מרגישים מעין אי שקט קטן שגורם לנו לחפש אוכל בארונות.

למען האמת, ומהניסיון שלי, רוב האנשים חווים במהלך היום או השבוע מצבי אכילה המונעת מרגש. העניין הוא, שלא לכולם זה מפריע. כלומר כל עוד המשקל תקין, מדדי הבריאות תקינים, ואורח החיים הכללי בריא - אין באכילה המונעת מרגש כל בעיה. אך כאשר טריגר האכילה הזה, הרגש, מופיע בתדירות גבוהה מידי, והוא גורר אחריו אכילה מוגברת ומכאן השמנה או בעיות בריאות אחרות - יש לטפל בכך.

אז איך אפשר למתן אכילה רגשית? יש לכך כמה שלבים:

זה תמיד מתחיל באירוע כלשהו - טלפון מהבוס, מילה לא במקום מבן הזוג... משהו שמעורר בנו רגש. רגשות כמו לחץ, פחד, אי וודאות - רגשות שלא נעים לנו להרגיש ולהיות איתן. גם שעמום, או חוסר ריכוז בעבודה אלו חוויות רגשיות שלא נעים לנו להיות איתן. במקום להיות עם הרגש הלא נעים הזה, האינסטינקט שלנו הוא לנסות לטשטש אותו.

יש מי שבוחר לטשטש את הרגש בעזרת סיגריה או אלכוהול... אך אם נחשוב על זה לרגע - אוכל הוא הכי נגיש, בסיסי, ואינו נחשב אסור. כלומר, זה לגיטימי לפנות לאוכל בכל מקום ומצב.

לאכילה יש אפקט מרגיע - חשבו על הפן האבולוציוני של זה - כאשר אנחנו אוכלים, זהו מצב שבו יש בטחון, ביטחון תזונתי - משהו מאוד בסיסי וחיוני לחיים שלנו. האפקט המרגיע הזה הוא מנגנון הגנה אבולוציוני נגיש ונוח נגד רגשות לא נעימים, אך הבעיה מתחילה כשהשימוש בו הוא לעיתים תכופות מידי, ולכן פוגע בנו בריאותית או אסטטית.

ואז, כדאי לחפש מנגנוני הגנה אחרים להתמודד עם הרגשות הלא נעימים שמציפים אותנו.

השלבים להתמודדות:

1. קודם כל, בדרך למקרר לעצור ולשאול את עצמנו "האם אני רעב עכשיו, או לא?". אם קיים רעב - כדאי שפשוט אשב ואוכל.

2. אם לא קיים רעב, וזה רגשי בעצם - חשוב שאנסה להבין מה הרגש שעולה אצלי. וזה בעצם כבר השלב השני - לתת לגיטימציה לרגש שעולה. לשאול את עצמי מה עובר עליי, האם משעמם לי, או למה השיחה או האירוע שהתרחש עכשיו עצבן או הכעיס אותי.

3. לחשוב אילו פתרונות אחרים אפשר לתת לרגש הזה, שהם לא אוכל. איזה מענה יכול להיות לתחושה הלא נעימה הזו. הרי אם זיהיתי למשל שהתעורר בי כעס, אוכל לחשוב כיצד להרגיע את הכעס - על ידי חשיבה מחדש על הסיטואציה שאירעה, או אולי בעזרת שימוש בטכניקות הרגעה אחרות כמו תרגול מיינדפולנס, ריצה... ועוד. מניסיוני בשטח, עצם העצירה והניתוח הרגשי הזה כבר עושים 90% מהעבודה - עוד לפני שמצאנו מענה מרגיע אחר לרגש, עצם הזיהוי וההפרדה של הרגש מההליכה האינטואיטיבית למקרר, משחררים את האכילה הרגשית מהסיטואציה.

בקריאה יבשה הטיפול כך באכילה רגשית עשוי להישמע קליל, אך לעיתים לוקח לנו זמן להתעמק דווקא בדברים האלה, שהם כביכול ברורים מאליהם. במיוחד כאשר אנחנו עושים זאת לבד, על הרגשות וההרגלים של עצמנו.

מזמינה אותך לקליניקה לבחון את הסיבות לאכילה שלך - מה מניע אותך, מה תוקע אותך מלהתקדם למטרות שלך. זהו תהליך למידה מעניין ומצמיח. אשמח להוביל אותך בתהליך שלך!

לקביעת פגישה - לחץ/י כאן!